פתיחת חוף קצא"א – בשורה או בשו-רע?

מעמד מרגש לצוללים ולרוחצים

היום (5 ביולי 2017), בהתרגשות גדולה, נפתח חוף קצא"א הנמצא דרומית לעיר אילת, לציבור הרחב. החוף שהיה סגור כ – 50 שנה שימש ברוב השנים כנקודת עגינה לספינות הנפט שהגיעו בעבר מהמפרץ הפרסי ואפריקה.

החוף נסגר מטעמי בטחון (ובטיחות) ובחמשת העשורים האחרונים היה לצוללים רבים מעין "ארץ אסורה" ומידי פעם, נתפסו אלו שלא יכלו לעמוד בפיתוי.

במדינת ישראל כ 198 ק"מ של חוף לאורך הים התיכון וכ 14 ק"מ באילת לאורך ים סוף. חלקים נרחבים מחופי הארץ סגורים לרוחצים וצוללים – בהם חופים המשמשים נמלי-ים, בסיסי צבא, תחנות כח של חברת החשמל ועוד. באילת, כרבע מרצועת החוף המצומצמת ממילא, סגורה ולכן, פתיחת מקטע של 200 מ', מעוררת התרגשות כה גדולה.

לאור העובדה כי קיימים חופים ואיזורים רבים הסגורים למתרחצים וצוללים, החי והצומח התת מימים סובלים מפעילות יתר במקומות הציבוריים. רוב הצוללים מכירים את הרס האלמוגים באתרים השונים באילת, התדלדלות הדגה לאורך כל חופי הארץ (לא רק בשל פעילות הצוללים כמובן) וכמויות האשפה הנערמות בקרקעית הים.

שלט ההכוונה בכניסה לחוף קצאא באילת
שלט ההכוונה בכניסה לחוף קצאא באילת

לא פלא איפה שחוף קצא"א, אשר היה כאמור סגור במשך 50 שנה, מצית את דמיונם של הצוללים ויש לצפות לעומס גדול כבר בשבת הקרובה ובמהלך החודשים הקרובים נזכה לאינסוף תמונות וסרטוני וידאו מהאתר שבודאי השתמר בצורה טובה (במיוחד לאחר שגם פעילות אוניות הנפט הפסיקה).

ואולם, יש לא מעט החוששים מהמהלך. מחד – העוסקים בצלילה מודעים לסביבה, אוספים אשפה, נמנעים מלגעת באלמוגים ובבעלי החיים, אבל, ההפרה של המאזן הביולוגי העדין (גם באיזור מצומצם), מעשי ונדליזם (מכוונים או לא – כפי שראינו לפני כשבוע – סידור האבנים בצורת השם "נועם" באתר "השמורה" באילת) וטעויות אנוש עשויות לגרום (או יגרמו בפועל) לנזקים בלתי הפיכים.

שלט מאבנים באתר השמורה באילת
שלט מאבנים באתר השמורה באילת

מאחר ובישראל אין חובה לצלול עם מדריך, כל זוג צוללים מוסמך יוכל מעתה להגיע אל החוף, לרוקן מאזן וקדימה, צוללים. האכיפה (שככל הנראה תהיה מוגברת בשבועות הקרובים בקצא"א) מסייעת לשמור על אתרי הטבע אך, לא יכולה למנוע שבר של אלמוגים אשר גדלו להם בשקט 50 שנה!

תמונות ראשונות מצלילה בחוף קצאא באילת. צילמה: שני סביון
תמונות ראשונות מצלילה בחוף קצאא באילת. צילמה: שני סביון

לסיכום, אין ספק שכל חוף אשר מוחזר לציבור (כמו גם איזורי טבע אחרים המתפנים מעת לעת) – מהווה תהליך מבורך, אבל, באין טיפול נאות, אכיפה, הסברה ופיקוח, לעיתים הנזק עולה על התועלת!

צלילות בטוחות ושימרו על הים!

נשמח לשמוע את דעתכם!

 

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Search Engine Submission - AddMe
דילוג לתוכן