איך סיימתי צלילה בלי אויר (כמעט)

שני סביון

אני רוצה לשתף אתכם צוללים וצוללות יקרים בסיפור שקרה לי וממנו הסקתי לקח שחשוב שכל צוללן ידע ויזכור גם עם הוא יודע לצלול שבוע וגם עם כמה שנים.

צלילה קלילה? אין דבר כזה!

הסיפור קרה בפסח 2016 כאשר ירדתי לצלול לגנים היפנים באילת (הצלילה הרדודה ל8 מטרים הצלילה מתבצעת מסירה).

כמו בכל צלילה, הגעתי למועדון כ – 40 דקות לפני תחילתה של הצלילה והתחלתי להתארגן: ראשית לקחתי את ציוד הצלילה ולאחר מכן הייתי צריכה לבחור מיכל מתאים. באותה תקופה צללתי בעיקר עם מיכלים של 7 ליטר. לא חשבתי יותר מידי ומיד נגשתי לקחת מיכל צלילה של 7 ליטר.

התחלתי להרכיב את הציוד, מייד כשכולם היו מוכנים, עברנו תדריך ועלינו לסירה. כאשר הגענו לגנים היפנים עם הסירה חברי לקבוצה ירדו לצלילה העמוקה (30 מטר) בצלילה זו לא השתתפתי מפני שאני צולל 2 כוכבים גוניור, עד 20 מטר. בנתיים, הנעמתי לי את הזמן כאשר אני יושבת על סירה בים סוף ונהנת מהנוף של העיר היפה ביותר- אילת.

חברי לקבוצה חזרו מהצלילה העמוקה והחליפו מיכלים, בינתיים שמתי עליי את הציוד והתכוננתי לצלילה, כולם סיימו להרכיב את הציוד ומיד התגלגלנו למי ים סוף. הצלילה הרדודה לגנים היפנים מתבצעת בדרך של צלילה עד לקיר שמלא באלמוגים וחזרה לסירה. צללנו בכיף עד הקיר התחלנו לחזור ו….. הפתעה! הגעתי ל-70 אטמוספרות. מיד הודעתי למדריך שיש לי רק 70 אטמוספרות הוא הבין וסימן לי שהכל בסדר. המשכנו בצלילה ולאחר זמן מה הגעתי ל-40 אטמוספרות כך צללנו וצללנו כאשר כל כמה זמן אני מודיעה למדריך כמה אטמוספרות במיכל. אני זוכרת שעברנו ליד סלע יפה והתחבא מתחתיו חתול ים שם כבר הייתי ב-30 אטמוספרות. כל כך רציתי לעצור ולצלם אותו (אני צוללת עם מצלמה) אבל לא יכולתי…. התקדמנו לעבר הסירה ואני רק ניסיתי לשמור אויר לנשום נשימות עמוקות יותר ואיטיות יותר. מד לחץכאשר הגעתי ל-10 אטמוספרות ממש נלחצתי, הודעתי למדריך שלי שאני כבר ב-10 אטמוספרות אני חושבת שצריך לעלות הוא הרגיע אותי וסימן לי שמיד נעלה. כך עברה בערך דקה עד שכולנו עלינו, ניפחנו את המאזנים, חזרנו לסירה ואני הייתי כל כך מופתעת! הרי זו רק הצלילה ה-18 שלי וכבר מקרה כזה.

מסקנות:

שלילי:

  • יצאתי לצלילה מבלי לקחת בחשבון את זמן הצלילה וכמות האויר
  • המדריך “משך” תוך לקיחת סיכון
  • הייתי צריכה להתעקש על סיום הצלילה ב 50 אטמוספירות. אלו החיים שלי ולא של המדריך!

חיובי:

  • סיכון יחסית נמוך – הצלילה היתה רדודה ובמקרה של החמרה, הייתי יכולה ‘לטוס’ החוצה.
  • הייתי מודעת לכל אורך הצלילה למצב האויר במיכל

לאחר מכן למדתי לקח חשוב! מתייעצים עם מדריך הצלילה לפני שמחליטים על גודל המיכל בעצמנו! ומאז….. למדתי את הלקח ומקרה כזה לא קרה יותר.

כתבה: שני סביון.

כתבות נוספות

7 Comments

  1. יש לזכור שמד הלחץ לא מדוייק בין אפס לחמישים אטמוספירות ולכן הגז שלך היה יכול להיגמר מוקדם מהצפוי. כמו כן, אם הבאדי שלך היה חווה תקלת ציוד והיית צריכים לחלוק גז איתו/ה, כנראה שלא היית יכולה. לכן אני חושב שהסיכון היה גבוה ממה שתיארת.

    הייתי מוסיף עוד מסקנה: יש לקחת בחשבון את צריכת הגז האישית שלך בעת תכנון הצלילה (SAC/SCR) ולהגדיר מראש באיזה לחץ מתחילים לחזור לסירה ובאיזה לחץ מתחילים עלייה.

    ההתנהלות של המדריך לדעתי הייתה רשלנית והייתי שוקל לדווח על המקרה למועדון צלילה ולרשות (agency) שהסמיכה את המדריך. אינדיבידואל כזה לא יכול לקחת אחריות על חיים של צוללים אחרים.

  2. המקרה שאת מתארת מציג כמה בעיות מרכזיות:

    א. בחירת מיכל 7 ליטר לצלילה ספורטיבית אינו מקובל בגלל מגבלות בטיחות. היחידים שמרשים לעצמם צלילה עם מיכל כזה הם מדריכי צלילה היוצאים לצלילה רדודה מול המועדון. הסיבה היא החישוב הפשוט של תכולת המיכל. 7 ליטר ב- 200 אטמוספירות הן 1400 ליטר אויר. בהנחה שהמיכל קטן יותר והלחץ לא בדיוק 200 באר, צריך לחשב זאת כ 1200 ליטר. בעומק של 8 עד 10 מטרים צריכת האויר הממוצעת היא של 40 ליטר לדקה. במקרה של צולל מאוד מנוסה זה יהיה 28-30 ליטר לדקה. אם נרצה לשמור על מגבלת 50 אטמוספירות לבטיחות, נגיע לחישוב של כ 1050 ליטר, שזה פחות או יותר 25 דקות צלילה בלבד.

    ב. מחישוב זה אפשר ללמוד שלמעשה יש ברשותך 30 דקות נשימה, בלי מרווח בטחון נוסף. כך שההנחה הראשונית של יציאה לצלילה רדודה, שבה מרבית הצוללים יצללו עם מיכל שיש בו 2400 אטמוספירות (כמעט כפול) ויהנו מ- 45 דקות צלילה, תהיה שאת תקצרי לכל הקבוצה את הצלילה, לזמן צלילה של כ 25 דקות.

    ג. הנחיית הבטיחות הסבירה בצלילה מציינת את מגבלת היציאה מצלילה ב- 50 אטמוספירות, או לפחות הגעה לחניית בטיחות בצלילה זו, יתכן שבגלל העומק הרדוד לא תצטרכי לבצע חניית בטיחות.

    ד. ההנחה שלך, שאת יכולה פשוט ׳לטוס למעלה׳ שגויה מאוד. זה הנחה מטעה וכדאי שצוללים לא מנוסים יבינו זאת. בעומק של 10 מטר, הפער בין הלחץ בצלילה לבין הלחץ בקו המים הוא כפול (פי 2). לעומת זאת, הפער בין מעבר בין עומק של 30 מטר לעומק של 20 מטר הוא פחות דרמטי. כך שכמעט הפוך לאינטואיציה שלך, המעבר מעומק רדוד יחסית 8-10 מטר, לגובה פני המים במהירות עליה גבוהה מאוד הוא מסוכן ויכול להיות קטלני. אפשר לפוצץ את הריאות בעליה לא מבוקרת מעומק רדוד לפני המים. זהו אחד הפחדים הגדולים של מדריכי צלילה.

    המסקנות שלי הן:
    א. מיכל 7 ליטר, אינו מיכל ראוי לצלילה. גם לא רדודה. הוא משמש צוללים טכניים כמיכל ביניים לבטיחות צלילה בעומק רב. (סטייג׳). בצלילות טכניות מורכבות לא משתמשים במיכל 7 ליטר ומעדיפים מיכלי 12 ליטר. לצולל ספורטיבי מסוכן מאוד לצלול עם מיכל פחות מ 12 ליטר. יש עדיפות לטעמי למיכלי פלדה 15 ליטר מסיבות רבות שלא אפרט.
    באופן כללי, כאשר צוללים בקבוצה צריך להגיע למצב שכל הצוללים צוללים עם אותה כמות מיכלים.

    ב. מדריך צלילה או דייבמאסטר חייב לפעול על פי נהלי הבטיחות בצלילה ספורטיבית. ב 100 אטמוספירות עליו לסיים את מסלול הצלילה ולחזור על פעמיו. עליו להביא את הקבוצה לפני השטח עם 50 אטמוספירות. רק במקרה חירום להגיע לפחות מזה. עליו לתכנן ולבצע את הצלילה על פי מצב המיכל של צרכן האויר הגדול ביותר, ולא להתחשב ביתר חברי הקבוצה, גם אם יש להם יתרת אויר גדולה. כאן לדעתי פעל המדריך ברשלנות, ויכל לגרום למקרה חמור של פעולה במצב פניקה של הצוללת.

    ג. בכל הסקירה לא מוזכר בן זוג לצלילה. גם אם הוקצה לה בן זוג היא לא לקחה אותו בחשבון. במצב של 30 אטמוספירות רצוי היה לסמן לבן הזוג שהאויר נגמר, ולנשום מהאוקטופוס שלו ולסיים מייד את הצלילה יחד איתו.

    ג. לא צריך להגדיר מראש באיזה לחץ מתחילים לחזור לסירה. בצלילה טכנית, מדובר על שליש (כלומר 120 אטמוספירות במיכל 12 ליטר) במקרה של הצוללת היא היתה צריכה להבין שלחץ במיכל אינו הקריטריון היחיד כי הלחץ מחושב מגודל המיכל. 100 אטמוספירות של המיכל שלה שווים 700 ליטר במקרה הטוב, ו- 1200 ליטר של המיכל של חברי הקבוצה. זה פער גדול מאד.

    ד. המסקנה של הצוללת כי בדיעבד היא היתה צריכה לפעול לסיום הצלילה ולעלות על פני המים היא נכונה. היא היתה צריכה לסמן למדריך על סיום צלילה (איקס עם הידיים) ולעלות באיטיות לפני המים). היה רצוי שהיא תעשה זאת עם בן הזוג שצלל איתה.

    ו. למזלה של הצוללת, והמדריך הדבר לא הסתיים באסון, וכדאי ללמוד מכך את הלקחים שציינתי. אשמח להערות של צוללים ותיקים ומנוסים ממני.

      1. בתור מדריך צלילה פעיל לשעבר עם כמה אלפי צלילות אני רוצה לומר שכל מה שאמרת נכון מאוד וחשוב לצלול לפי תוכנית ולא נשארים עד הרגע האחרון ובטח לא בקבוצה

    1. כל מילה בסלע רק שאני חושב שבעומקים רדודים שבהם רואים את תקרת המים כמו 3-6 מטר אפשרי לצלול עם 7 ליטר
      כמובן שעדיך 10 או 12 ליטר זה לא מסרבל את הצלילה וגם יותר בטוח
      תודה על המאמר

  3. לא הבנתי איך ביצעו צלילה לשלושים מטר עלו התארגנו ויצאו לצלילה נוספת איפה זמן ביטחון ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל פונט
ניגודיות
Search Engine Submission - AddMe