ארוע בטיחות בצלילה – אני נושם מים/ בעילום שם

ארוע חמור שהסתיים בנס

את קורס הצלילה שלי עשיתי לפני שנתיים באילת, הוסמכתי כצולל "שני כוכבים", ומאז, ביצעתי כ 20 צלילות. מאחר ומספר הפעמים שאני צולל בשנה נמוך, לא רכשתי ציוד משלי ואני שוכר ציוד מהמועדון בו אני צולל. 

למזלי, הארוע התרחש בעומק רדוד יחסית – 12 מ' ואך בנס הסתיים כפי שאתאר:

לפני מספר ימים הגעתי לאילת כדי לצלול. לאחר צלילה ראשונה בבוקר, עברנו לקצא"א (אני והבאדי – עברנו ביחד את קורס הצלילה ואנחנו צוללים ביחד), התארגנו על הציוד, הליכה קצרה למים, טילוף קצר ושקיעה. בעומק 12 מטר פתאום התחלתי לבלוע מים, לא הבנתי מה קורה, ניסיתי לתת עוד נשימה אחת, חשבתי שאולי יצא לי הוסת לרגע מהפה אך לא כך היה.

על הסף של השניות האחרונות אחרי שכמובן בלעתי מים והלחץ היה לא קטן, הספקתי להגיע לאוקטופוס ולנשום. זו הייתה בהחלט הנשימה האחרונה שיכלתי להחזיק זה היה עניין של מאית השניה בית מוות לחיים! למזלי, הבאדי שלי היה ממש מולי, כשראה שאני מכניס את האוקטופוס לפה, לחץ לי על כפתור הדרישה, ועזר לי בשניות הלחץ לתפעל את הארוע.

עליתי למעלה וראיתי שפיית הסיליקון (הנשכן) של הווסת פשוט יצא לי, זה שמחוזק עם אזיקון. לא עברתי שום דבר שדומה להתמודדות מול דבר כזה בקורס, אפילו לא הוזכר.

לאחר שנרגעתי, בדקתי את מערכת הנשימה. האזיקון שתופס את הפיה, היה במקום, אך כנראה לא היה מחוזק ולכן איפשר לפיה להשתחרר. 

פיית סיליקון למערכת נשימה
פיית סיליקון למערת נשימה ואזיקון 

חזרתי למועדון והראיתי להם את התקלה, סיפרתי מה קרה לי ואיך רק במזל אני פה…

מסקנות:

  • צריך לבדוק את הציוד בצורה יסודית לפני ובין הצלילות! במיוחד כשמדובר בציוד מושכר.
  • העובדה שהבאדי היה קרוב אלי, היתה קריטית. חשוב לשמור על מרחק ומבט שיאפשרו סיוע במידת הצורך
  • למדריכי הצלילה – חשוב להסביר ולתרגל בקורס מצבים כאלו

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Search Engine Submission - AddMe
דילוג לתוכן