ארוע בטיחות בצלילה – כשל בצינור לחץ נמוך במהלך צלילה

כשל בצינור לחץ נמוך במהלך צלילה – ניתח בן תמיר

אם תשאלו אותי, אני לא מאמין גדול  בניתוח תאונות צלילה על פי סרטונים ביוטיוב. אני מאמין שעל פי רוב הסרטון יהיה חד מימדי, ומכך לוקה בחסר וכמובן שלא תהיה אפשרות לדיון מעמיק (עם תשובות) מול הצוללים שהשתתפו באירוע, כך שניתוח תאונה לפי צפיה בסרטונים כאלו יעלה עפ”ר יותר שאלות פתוחות מאשר תשובות. צפייה בסרטון המצורף רק חיזקה את דעתי בנושא. אך מאחר שהתבקשתי על ידי מנהלי אתר diver לנתח סרטון שכזה, לאחר שהבעתי בעבר את דעתי בנושא, אעשה כמיטב יכולתי להראות את כל האפשרויות, ואת יתרונות וחסרונות השיטה.

בסרטון שלפנינו רואים צולל אשר נתקל בתקלת ציוד שכיחה למדי (בחומרה כזו או אחרת) – כשל בצינור לחץ נמוך. במקרה של תקלה שכזו ישנו פרץ גדול של בועות, והאוויר במיכל יגמר תוך מספר שניות עד דקות מעטות. על פי הנהלים המוכרים שמומלצים על ידי ארגוני הצלילה, הניהול הנכון של התקלה כולל קבלת אוויר ממקור חלופי (למשל בן הזוג), סגירת המיכל ועלייה מבוקרת אל פני המים.

הסרטון שלמטה צולם על ידי הצולל שנתקל בתקלה, כך שמנקודת המבט של המצלמה קשה להבין היכן היה הכשל או מה היו הפעולות של הצוללים האחרים בצלילה. זאת, בניגוד לסרטונים אחרים אשר מצולמים מהצד ובכך מאפשרים, לפחות לנו הצופים בדיעבד, ראיה קצת יותר רחבה על המתרחש.

צפיתי בסרטון מספר פעמים בלי לקבל יותר מידי מידע, קראתי את ההערות של הצלם ונשארתי עם לא מעט שאלות (ההערות המודגשות בסוגריים הן של כותב שורות אלו): צלילה שניה באותו היום בהונדורס. בתחילת הצלילה היה כשל באוקטופוס של הצולל (האם הבעיה בדרגה השניה עצמה? בנקודת החיבור עם הצינור? בצינור עצמו?). בשלב זה הצולל מתאר שהוא פעל לפי תרגולות החירום שהוא למד (התרגולות אותן למד לא מפורטות, וקשה להבין האם מה שלמד היה תקין). הצולל מציין כי הוא איבד קרוב ל-150 אטמ’ בזמן של כ-40 שניות . הוא חוזר על המשפט הידוע מקורס הצלילה “עצור-חשוב-פעל” וכותב שפעולה זו תפתור כל בעיית חירום (על כך בהמשך) בניגוד לפאניקה שלא תעזור אז אין מה להיכנס לפאניקה (easier said than done). לבסוף הוא מפציר בצופי הסרטון, לפחות אלו שנמנים על קהל הצוללים, להמשיך בקורסי צלילה כי חייהם תלויים בכך.

כאמור מהסרטון היה קשה להפיק מידע שימושי רב. מה שכן, כאשר התחלתי למדוד זמנים גיליתי כי קיים בו מידע נוסף על מה שרואים.

התקלה התרחשה בסביבות נקודת הזמן 2:42 לסרטון. רואים כי אחד הצוללים בקבוצה, המחזיק בידיו מצלמה, ניגש לצולל בנקודת זמן 2:45. בנקודת זמן 2:50 מתחילה עליה לא מבוקרת אל פני המים אשר מסתיימת בנקודת זמן 3:16, כלומר תוך 26 שניות. בשלב זה לא ברור היה לי עדיין מה העומק אליו צללו, אך זוהי בבירור עליה מהירה מאוד, בעיקר כאשר לא הייתה כל עצירת בטיחות.

האם פרק זמן של 5 שניות (בין גילוי התקלה להתחלת העלייה המהירה) הוא פרק זמן מספק לתרגולת “עצור-חשוב-פעל”? מהסרטון עצמו וזווית הראייה שלו לא ניתן לקבוע בוודאות כי הצולל באמת הסתכל ובחן את מקור הבעיה או מה ניתן לעשות כדי לפתור אותה מתחת למים. אולם, כן ניתן לראות כי הצולל שניגש לעזור לו לא ניסה אפילו להגיש לצולל את מקור האוויר החליפי שלו או להאט את קצב העלייה. בסיום העלייה ניתן לראות כי מלבד הצולל עם הבעיה והבאדי עלה איתם גם צולל שלישי (ולאחריהם רביעי) – צוללים שתפקידם בקבוצה אינו ברור מהסרטון או התגובות אליו.

באזור התגובות לסרטון מצאתי לפחות עוד מידע חיוני: עומק הצלילה היה 45 רגל (14 מטר). דבר זה אומר כי מהירות העלייה הייתה כמעט פי 3 מהמהירות המומלצת בעלייה מבוקרת.

בתגובות נכתב כי הצולל הצליח לנשום הן מהדרגה השנייה הראשית והן מהאוקטופוס שלו והוא כותב כי במידת הצורך הוא יכול היה לנשום מהאוקטופוס של בן הזוג. הוא ציין כי התקלה קרתה כ-2 דקות אל תוך הצלילה כך שבוצעה עליה מהירה לפני המים ולא בוצעה חניית בטיחות כי לא היה מספיק אוויר במיכל להישאר עוד 3 דקות במים. בתגובתו לגולש אחר, הצולל מזלזל בעליית חירום מעומק שכזה. הוא כותב שהוא בדק את הדרגות השניות של הציוד שלו לפני הצלילה והן היו תקינות. לדבריו, בן הזוג שלו אמר כי כמות הבועות מסביבו מנעו ממנו לעשות משהו ולפעול. הצולל כותב
ש-” getting to the surface sooner rather than later seemed the smart move” (וזו, לדעתי, בדיוק ההגדרה של פאניקה מתחת למים) במיוחד כי הוא חשש כי נגרם לו נזק לעור התוף בעקבות רעש הפיצוץ בצינור, רעש שהוא משווה ליריית אקדח 45 בצמוד לאוזן. אבל גם הצולל הודה בשלב זה כי כנראה ששיתוף אוויר יכול היה להיות פתרון טוב.

המסקנות שלי מהסרטון הזה:

  1. הצולל מפציר בקהל הצוללים לעבוד לפי תרגולת “עצור-חשוב-פעל” אולם, לדעתי, לפי מה שניתן לדעת מניתוח סרטון ביוטיוב, לא נראה שהוא נהג כך.
  2. הצולל כותב שאין מה להיכנס לפאניקה כי זה לא יעזור. עליה של 15 מטר ב-26 שניות כי לדבריו הוא רצה להגיע כמה שיותר מהר לפני המים זו הגדרה די מדוייקת לפאניקה מתחת למים. כאשר קיים מקור אוויר חלופי, לדעתי, אין סיבה לעלייה מהירה כל כך ובלתי מבוקרת, אשר הייתה עלולה להיגמר בפציעה חמורה בהרבה.
  3. התרגולת הנכונה, לפי דעתי, לפחות לאור מה שאני מצליח להבין מהסרטון, היה לקבל מקור אוויר חליפי של בן הזוג, לסגור את מיכל האוויר ולבצע עלייה רגועה לפני המים. לאור זמן הצלילה הקצר (2 דקות), ייתכן ואפילו אפשר היה לוותר על חניית הבטיחות, אולם רק במידה והיה קצב עליה מינימלי של 90-120 שניות מעומק זה. צריך לזכור כי ככל שהעומק רדוד יותר שינויי הלחץ גדולים יותר, כך שדווקא החלק הרדוד ביותר של העלייה כדאי שיהיה החלק האיטי ביותר.
  4. בניגוד לדעה הרווחת בקהל הצוללים, כשל בצינור לחץ נמוך הוא “מסוכן” הרבה יותר מאשר כשל בצינור לחץ גבוה. פיצוץ בצינור לחץ גבוה יאפשר לסיים את רוב הצלילות הספורטיביות עם המיכל ה”דולף” בעוד שכשל בצינור לחץ נמוך יחסל את הגז במיכל תוך שניות ספורות. זוהי תקלה שקשה לעלות עליה מחוץ למים אם היא לא קורית בזמן פתיחת המיכל, וכדאי להיות מודעים אליה ולדעת באמת מהי התרגולת הנכונה.

 

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל פונט
ניגודיות
Search Engine Submission - AddMe