אירוע בטיחות בצלילה – הסרת חגורת משקולות/ צחי פיס

אירוע בטיחות בצלילה – כמעט ונפגע

מאת: צחי פיס, מדריך צלילה

בשלושה עשרה השנים האחרונות אני עוסק בהדרכת צלילה. זהו לא מקור “פרנסתי” כפי שנהוג לומר אך זהו תחביב/ מקצוע שקשה לי לראות עצמי חי בלעדיו.

ההדרכה שלי מתאפיינת בד”כ בהעברת קורסים במועדונים בים התיכון אתם אני עובד וכן הובלת קבוצות מוסמכים וקורסים גם עם כמה מועדונים באילת.

אחד המרכיבים שלטעמי חסרים בארגונים וברשות הינה הלמידה מאירועי “נפגע או כמעט ונפגע” ולכן אני מוצא את היוזמה של אתר diver כמבורכת וחשובה לציבור הצוללים כולו ולמדריכים שבינינו בפרט.

להלן תיאור האירוע:

לפני כמה שנים, בחורף, פנו אלי חניכים שהסמכתי בבקשה לסופ”ש של צלילות באילת. מעין “ספארי צלילה”.

מכיוון שמדובר בחניכים שהם גם חברים שמחתי עד מאוד.

לקראת הסופ”ש המיועד החלתי בהכנות מבחנתי – תאום עם מועדון צלילה, מיקום הלינה, תכנון אתרי הצלילה וחשוב מכל, הבנת מצב הצוללים. כלומר כמה צללו מאז הקורס, איפה איך וכו’.

הסתבר לי כי חלק מהצוללים לא צללו כבר תקופה ארוכה בעוד אחרים בקבוצה בעלי ניסיון מצטבר רחב יותר עד רחב מאוד.

הצוללים הפחות מנוסים היו גם המבוגרים בקבוצה (אזור גיל 50).

תכננתי את הסופ”ש באופן מובנה כך שהצלילות יהיו מדורגות ברמת הקושי והמאמץ.

כמובן, שהצלילה הראשונה הייתה צלילת ריענון שהינה חובה פורמאלית ובמקרים רבים כמו זה גם הכרחית.

התבצעה צלילת ריענון אשר כללה את כל תרגילי הבסיס תוך בחינה והערכת מיומנויות הצוללים. בצלילה תורגלו בין השאר הסרת חגורת המשקולות מעל ומתחת למים וכן תרגול עליית חרום בשחייה. בנושא זה הושם דגש על משמעות הסרת חגורת המשקולות בעומק ועל כך שזהו צעד קיצוני אשר אין לבצעו אלא אם מדובר במוצא אחרון בין חיים למוות.

צלילת הריענון עברה באופן מוצלח ולאחריה החלנו בצלילות.

כאמור, ביום הראשון ביצענו בסה”כ עוד צלילה אחת לאחר צלילת הריענון כאשר הצלילות בוצעו בעומקים בינונים עד רדודים, באזורים בהם ניתן לוודא את איזון הצוללים הפחות מנוסים בקבוצה.

נפרדנו בסוף היום וקבענו את סדר הצלילות למחרת.

ביום השני החלנו בצלילת עומק בשמורה אשר כללה העמקה הדרגתית תוך בקרת אוויר ואיזון לאורך הצלילה.

הצלילה עברה באופן מוצלח ביותר, הצוללים הפחות מנוסים הראו רמת צלילה גבוהה בתוך גרף השתפרות ברור מצלילת הריענון.

לאחר הפסקה ארוכה יחסית נגשנו לביצוע הצלילה השנייה ביום והמורכבת מבין כל הצלילות שבצענו – צלילה לסטי”ל.

מאפייני הצלילה בסטי”ל גורמים לי לתפוס אותה כצלילה מורכבת באופן יחסי לצלילות שונות באילת כמו חוף אלמוג או השמורה הדרומית.

כמו לפני כל צלילה גם זו נפתחה בתדריך מסודר והסבר על תכנון הצלילה – עומק, זמן, בקרת אוויר, נהלים להעמקה ונהלים לעלייה, נהלי בטיחות וכן וידוא בני זוג כאשר מקדמית בוצעה חלוקה של צולל מנוסה עם צולל פחות מנוסה.

הצלילה החלה בהעמקה איטית תוך בקרת אוויר ואיזון, שלב העמקה, השחייה באיזון אל הסטי”ל והשהייה בעומק באזור הסטי”ל עברו באופן חלק, ללא תקלות תוך הצגת רמה גבוהה של צלילה מהצוללים.

לאחר מספר דקות בסטי”ל לאחר בדיקת מצב אוויר סימנתי לקבוצה שאנו מתחילים לחזור לכיוון היציאה בשל הגעה למינימום האוויר שהגדרתי אצל הצולל שצריכת האוויר שלו גבוהה יותר.

בשלב זה, כאשר הקבוצה מאוזנת בעומק 19 מ’ ומתחילים בשחייה מכיוון הגשר אל החוף אני שם לב לפעולה חריגה של אחד הצוללים הפחות מנוסים. בדיעבד, גיליתי כי נפל לו הסנפיר והוא החל לרדוף אחריו.

או אז (המתואר כאן ארך כדקה מקצה לקצה), סימן הצולל לבן זוגו כי אין לו אוויר, בן הזוג המנוסה שלף אוקטופוס ונתן לצולל בהתאם לתרגולת אך הצולל זרק את האוקטופוס והחל בתנועות פניקה לבצע עליית חרום.

בשלב זה אני, שזינקתי לעברו מיד, הגעתי אליו תפסתי אותו באסרטיביות ונתתי לו את האוקטופוס. תוך כדי “ההשתלטות” שלי עליו אני מבין שאנחנו עולים מהר. מרוקן את המאזן שלי ומחפש את המשקולות שלו, מבין שהוא זרק חגורת משקולות מה שמכניס אותנו לעליית חרום. רוקנתי את המאזן שלו והאטתי עד כמה שניתן את העלייה. יש לזכור כי חורף, הצוללים לבושים בחליפות מלאות ומדובר בבחור לא קטן כך שכמות המשקולות שהוא זרק הייתה משמעותית. מיותר לציין את “צעקות” המחשב בעלייה שכזו.

עם הגעה לפני המים הצפתי את המאזנים, השכבתי את הצולל והחלתי בנוהל פינוי. הצולל היה בהכרה מלאה, כאשר הוא נושם בכבדות כמישהו שהיה ללא אוויר.

ביקשתי ממנו לא לעשות כלום ורק לנשום בעוד אני גורר אותו אל עבר החוף ומנסה לבצע הערכת מצב לגבינו.

כשהגענו לחוף הוא כבר הצליח להירגע באופן יחסי, הסרנו ציוד ועלינו לחוף בבטחה.

יתר הקבוצה בעזרת הצוללים המנוסים יותר חזרה בעצמה לחוף וסיימה את הצלילה בצורה מסודרת.

לאחר שנרגענו, חזרנו למועדון הצלילה ודיווחנו על המקרה, המתנו כמה שעות להבין האם מתפתחים סימנים כלשהם של דקומפרסיה וכמובן שסיימנו את הצלילות.

לאחר וידוא שהכול בסדר ולכולם שלום, נגשנו לנתח את האירוע, להלן:

מסקנות כלליות

  1. משך האירוע קצר מאוד, החלק שהתרחש בעומק ארך מספר שניות, סך כל האירוע ארך קצת יותר מדקה עד להגעה לפני המים.
  2. ציוד הצלילה היה תקין, איכותי ולאחר הוצאת הצולל מהמים אף ניכר כי לא הגיע לגמר אוויר מכיוון שבמיכל היו מעל 100 אטמ’.
  3. הצלילה התנהלה על פי התכנון ובצורה טובה עד למצב בו הצולל איבד את הסנפיר.
  4. בשלב זה החל הצולל, כאמור באזור גיל 50 ולא בכושר גבוה במיוחד “לרדוף” אחר הסנפיר. זאת ללא סנפיר על הרגל מה שמגביר את המאמץ.
  5. האירוע התרחש בעומק 19 מטר בלחץ סביבתי של 3 אטמ’ מה שמגדיר את נשימת הצולל כגבוהה יותר וקשה יותר.
  6. הצולל הגיע למצב של נשמת מה שגרם לנשימת אוויר “לא טרי” ויצירת הרעלת CO2
  7. הרעלת CO2 במצב נשמת היא שגרמה לתחושת חוסר האוויר. לכן סימן הצולל כי אין לו אוויר ולכן גם קבלת הווסת מבן הזוג לא הועילה.
  8. לאור מצב זה בו הצולל בפניקה ובתחושת מחנק הוא קיבל החלטה להסיר את חגורת המשקולות ולבצע עליית חרום.
  9. הגעתי המהירה אליו הפחיתה את קצב העלייה ואפשרה לו נשימה רציפה.
  10. האירוע הסתיים בשלום וניתן להניח שהאטת העלייה היא שמנעה את הצורך בטיפולים רפואיים.

לקחים

  1. במידה ואני, המדריך הייתי קרוב יותר לצולל בעת אובדן הסנפיר כנראה שעליית החירום הייתה נמנעת.
  2. חידוד נהלי הצלילה בתדריך המקדים.
  3. יידוע המדריך על כל בעיה – בדגש על צוללים פחות מנוסים אך רלוונטי לקבוצה כולה.
  4. יצירת סדר תנועה מוסכם בו הצוללים הפחות מנוסים נמצאים קרוב יותר למדריך.
  5. הקפדה של המדריך בשמירת הקרבה לצוללים המנוסים פחות.
  6. בצלילת הריענון – הקפדה יתרה (הייתה כזו אך מאז אני מקפיד עוד יותר) בחזרה על המשמעויות של הורדת חגורת המשקולות בעומק (עליית חירום בציפה).

סיכום

לאחר אלפי צלילות בכלל ומאות צלילות כמדריך זהו אירוע הבטיחות המשמעותי ביותר אשר עברתי. פעמים רבות נתקלתי בחניך “קופץ” אך בדרך כלל מדובר בשלבים הראשונים של הקורס, בעומקים רדודים וכאשר חגורת המשקולות מצויה עליו.

לטעמי, שני גורמים מרכזיים היו יכולים למנוע את האירוע הזה:

  1. קרבתי כמדריך הצלילה לצולל הפחות מנוסה, מעקב הדוק יותר אחריו ובקרה שוטפת לאורך כל חלקי הצלילה.
  2. התנהלות נכונה יותר של הצולל המבין כי מתחיל לפתח נשמת ועוצר לרגע בכדי לפתור את הבעיה.

המניעה היא העניין. את מה  שניתן – יש למנוע! וכמדריך צלילה עלי לצפות את כלל התקלות בכדי להיערך למניעתן.

ארוע של אבדן המשקולות פורסם בסרטון וידאו שהבאנו לפני מספר שבועות – לצפיה

בברכת שנה טובה,

שנת צלילות טובות מהנות ובטוחות

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל פונט
ניגודיות
Search Engine Submission - AddMe