זהרונים, כרישים ואני שביניהם (מאת פולי נחום)

דילול זהרונים

המיקום – אי קיימן הקטן – בין קובה למקסיקו (Little Cayman)
השעה היא 16:10 וד"ר Alli Candelmo  עוצרת לידי עם הטנדר האימתני של תחנת המחקר (CCMI (Central Caribbean Marine Institute.  אני זורק את הציוד שלי מאחורה, פותח את הדלת ומתיישב. אנחנו נוסעים למועדון הצלילה Reef Divers  שמארח היום את ה – Lion fish cull (דילול זהרונים) השבועי. 10 דקות נסיעה ואנחנו במועדון. אנחנו נפגשים עם ניק, דאג, סולין, גיי והקפטנית של הסירה להיום, שרון. אנחנו תופסים מיכלי נייטרוקס, מעמיסים הכול על הסירה ויוצאים לדרך. על הסירה אנחנו 7 חברה מ – 4 מועדוני צלילה שונים אז אנחנו מבצעים בירור של כמות זהרונים שנצפתה בימים האחרונים, ראות וזרמים כדי לדעת היכן כדאי לבצע את הדילול היום.
אלי מחליטה שנצא לקצה הפארק הימי ונתחיל משמה לאורך הקיר. כולם מסכימים כי לאחרונה ראינו שם מספר זהרונים (אני ראיתי שלושה באזור באותו הבוקר). ד"ר אלי מזהירה אותנו שיש סיכוי שיהיו כרישים באזור, אולם מכיוון שלא ביצענו דילול באזור הזה כבר דיי הרבה זמן נקווה שהם לא יהוו בעיה. בכל מקרה, במידה ומישהו מזהה כריש, שיקיש על המיכל עם קרבינה כדי להזהיר את השאר. סולין קצת מודאגת (זה רק הפעם השנייה שהיא משתתפת בדילול) וד"ר אלי אומרת לה שהיא לא חייבת לצוד זהרונים במידה ויש כרישים במידה והיא לא מרגישה בנוח. גיי שהיא אחת הוותיקות ומורעלת לחלוטין אומרת: "אם הוא מתקרב אליך, פשוט תני לו מכה על החוטם עם הצלצל. סולין לא נראית משוכנעת. אני אומר לה שבמקרה הכי גרוע שתשים את הדלי של הזהרונים בינה לבין הכריש.

דר' אלי קנדלמו בצלילה לדילול זהרונים. צילום: פולי נחום
דר' אלי קנדלמו בצלילה לדילול זהרונים. צילום: פולי נחום

אנחנו מתחלקים לזוגות ואני אומר לסולין שאני אהיה בן זוג שלה כדי להרגיע אותה קצת. בסופו של דבר אנחנו מחליטים על שתי שלישיות. אני, אלי וסולין צוות אחד ודאג, גיי וניק צוות שני. דאג צוחק עלי שאני בר מזל והוא קיבל את ה-Devil threesome.
אנחנו מכינים את הציוד ועולים לסיפון העליון למשך שאר ההפלגה. כשאנחנו מתקרבים לאתר, כולם יורדים למטה ומתחילים לעלות על הציוד. הסירה עוצרת. שרון הקפטנית מודיעה שאפשר לקפוץ. הצוות של ניק קופצים למים ראשונים ואנחנו אחריהם. מסמנים הכל בסדר ומתחילים בהעמקה. אנחנו מגיעים לקבוצת סלעים גדולה ויש שם זהרון שאלי ישר צדה (אנחנו משתמשים בצלצלים ידניים עם גומי וראש חץ משולש). אני קולט זהרון קצת יותר עמוק וכשאני מגיע אליו מגיע גם Nassau grouper (סוג של לוקוס).
עכשיו יש לי בעיה….
בגלל שהזהרונים אינם טבעיים לאזור זה, הלוקוסים והכרישים אשר באופן טבעי אמורים לאכול אותם, לא ממש יודעים איך לצוד אותם. ברגע שהלוקוס מתקרב, הזהרון מסתובב כך שהעוקצים שלו כלפי הלוקוס וכנראה שזה מתריע את הלוקוסים. בעבר היו צדים את הזהרונים ואז מאכילים אותם ללוקוסים ולכרישים במטרה ללמד אותם שהם צריכים לצוד אותם. אולם מה שקרה זה שהלוקוסים פשוט נצמדים לצוללים במחשבה שהם (הצוללים) יצודו את הזהרונים ואז הצוללים יאכילו את הזהרונים ללוקוסים. (הנוהג של האכלת זהרונים לכרישים וללוקוסים הינו לא חוקי כרגע בגלל ההשלכות על הסביבה ועל הצוללים.)
אני מסתכל על הלוקוס והוא מסתכל עלי ונראה שהוא חושב "נו למה אתה מחכה. צוד אותו ותאכיל אותי." ואני חושב "נו למה אתה מחכה, תפוס אותו, הוא ממש לידך". ולאחר דקה אני רואה שזה לא הולך לקרות, אז אני ממקם את עצמי בינו לבין הזהרון, מוציא את הצלצל ויורה. פגיעה בראש. הלוקוס ישר מזנק כלפי הצלצל כדי לחטוף אותו. אני קצת יותר מהיר ואני מצליח להכניס את הזהרון לדלי המיוחד שיש לי כדי לאכסן אותו שם. פולי 1 – לוקוס 0. אני קולט עוד זהרון ושוחה לעברו. כמובן שהלוקוס לא מוותר ושוחה איתי. אני שוב מבצע את אותו התמרון והתוצאה פולי 2 – לוקוס 0. היה לי מזל. לפעמים הם ממש זריזים והם חוטפים את הזהרון מהצלצל.

דילול זהרונים באיי קיימן צילום: פולי נחום
דילול זהרונים באיי קיימן
צילום: פולי נחום

אנחנו שוחים לאורך הקיר ואני מצליח לצוד עוד ארבעה זהרונים כשהפעם הלוקוס כבר לא רודף אחרי. הוא כנראה התייאש ממני ועבר לעקוב אחרי דאג. אני קולט את דאג כשהוא עומד לירות בזהרון והלוקוס נמצא בגישה מהירה וקלה אל הצלצל. דאג לא רואה את הלוקוס אז אני פשוט מסתכל לראות את התוצאה. דאג יורה והלוקוס מזנק. התוצאה: דאג 0 – לוקוס 1. אני מתפקע מצחוק כי דאג נורא מתעצבן מזה שהלוקוס גנב לו את הזהרון (אנחנו קצת תחרותיים לגבי המספרים שאנחנו צדים). אנחנו ממשיכים לשחות ואז אני שומע צליל של נקישות מתכתיות. אני מסתכל אחורה ורואה כריש מסוג Caribbean reef shark בגודל של 1.5 מטר. לא יותר מידי גדול. אני ממשיך לשחות ומזהה עוד זהרון. אני מסתכל לראות איפה הכריש וקולט שהגיע עוד אחד קצת יותר גדול (2.5 מטר). טוב, אני חושב לעצמי, כדאי לוותר. אני ממשיך והם פשוט מסתובבים מסביבנו, כנראה נמשכים לדלי שלי שמכיל 6 זהרונים. סולין תפסה כיוון והתרחקה ממני. דאג מזהה זהרון. הוא יורד אליו ואז הוא מסתכל אליי. אני מסמן לו על הכרישים. אני רואה את המבט שלו. הוא עדיין רוצה לצוד אותו ואני מסמן לו לא. אנחנו ממשיכים לשחות ועכשיו זה רק אני ודאג ושני הכרישים ששוחים מסביבנו. אני קצת מרגיש כמו פיתיון כרישים ודאג שולף גו פרו ומצלם. אני מזהה עוד זהרון ומחכה במקום לראות אולי הכריש ימשיך עם דאג. הוא לא. עכשיו זה רק אני ושני הכרישים, כששאר החברה הרחק מקדימה ואני בקושי רואה את הבועות שלהם. אני יודע שהם לא יתקפו אותי אבל כבר קרה לאחד החברה בעבר שהם תקפו את הדלי שלו. וממש לא בא לי להיות במצב הזה. אין מה לעשות אני מבין ואני לא אמשיך לצוד זהרונים היום ועדיף שאני אשאר מאחור עם הכרישים כשהשאר יצודו את הזהרונים. אני רואה שיש לי בן זוג חדש (כריש אחד נשאר מאחור).
אחרי 15 דקות אני מגביר את הקצב ומגיע אל סולין ודאג כשהם מבצעים חניית בטיחות. אני מצטרף אליהם ורואה שבן הזוג החדש שלי עדיין מתחתינו. ללא ספק מגיע לו ניקוד על התמדה. אנחנו מסיימים את החנייה ועולים למעלה. שרון רואה את מצוף הסימון שלנו, מגיעה לאסוף אותנו ואנחנו רואים ששאר החברה כבר על הסיפון. אנחנו עולים על הסירה.

דלי מלא זהרונים באיי קיימן צילום: פולי נחום
דלי מלא זהרונים באיי קיימן צילום: פולי נחום

על הסיפון כמובן מתחילות ההשוואות של כמות הזהרונים שתפסנו. אלי תפסה 8, אני 6, סולין 1, גיי 4, דאג 3 וניק 3. סה"כ לא נורא (היו לנו צלילות שתפסנו 80 זהרונים עם אותה כמות צוללים אבל היו לנו גם כאלה של 10). ואז כמובן מתחילים הסיפורים על החמצות, על גניבות של לוקוסים (דאג שמע אותי צוחק כשהלוקוס גנב לו את הזהרון מהצלצל) וכמובן על הכרישים. דאג מקווה שיצא לו ווידאו טוב בגו פרו. וסולין אמרה שפעם הבאה היא תהיה בת זוג יותר אמיצה ולא תנטוש אותי.
הצלילה גם הייתה נגד הזרם אז לא כיסינו מרחק מאוד גדול אבל כולם עם חיוך על הפנים ויש לנו מספיק דגים שזה נחשב צלילה טובה.

קצת רקע
בניגוד לים סוף, הזהרונים הינם זן פולשני לאזור הקריביים. אין להם טורף טבעי פה והם מתרבים במהירות ואוכלים הכל. הם בקלות יכולים להשתלט על אוכלוסיית הדגה המקומית. באיים רבים ישנם מאמצי דילול אוכלוסייה רבים. אצלנו באי אנחנו צדים מבצעים צלילות דילול שבועיות ובנוסף גם במהלך צלילות רגילות שאנחנו מדריכים אנחנו לעיתים צדים אותם. למזלנו המאמצים באי הינם מספיק כך שאנחנו מצליחים לשמור על המספרים תחת שליטה. תחנת המחקר בניהולה של ד"ר אלי מבצעת בדיקה של הזהרונים כדי לראות מה הם אוכלים, אזורי גידול, טריטוריות וכדומה. כשהכל במטרה להילחם בזן הפולשני בצורה יותר אידיאלית.

הכותב הינו מדריך צלילה ישראלי החיי באי קיימן הקטן.

ליצירת קשר: nahum_poli@hotmail.com

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Search Engine Submission - AddMe
דילוג לתוכן