בטיחות בצלילהפוסטים לראש העמודציוד צלילה

מה עושים במצב של זרימת אויר חופשית -Graham Savill/ Free Flow

תקלה שעשויה לקרות גם כשהכל תקין

תרגולת ותגובה נכונה – ימנעו מצב חירום 

צפיתי לאחרונה במספר דיונים שעסקו במה צריך לעשות כאשר נתקלים במצב של Free Flow – זרימה חופשית של אויר מהווסת. בפוסט הזה, הייתי מעוניין להציג מה גורם ל Free Flow, מדוע ההחלטות שלנו במצב זה כלכך חשובות ומה ניתן לעשות אם נתקלתם בסיטואציה זו.

כל שניה חשובה!

בטבלא שלמטה ניתן לראות את משך הזמן שלוקח לרוקן מיכל של 12 ליטר כשבמיכל לחצים שונים  – בעומקים שונים. הזמנים המוצגים בטבלא עשויים להשתנות מעט כתלות בסוג הווסת וטמפרטורת המים, אבל, השוני הוא בשניות בודדות, לא דקות!

טבלאת זמנים לריקון מיכל ב Free Flow

זמן עד לריקון מלא של מיכל 12 ליטר כפונקציה של עומק הצלילה וביחס ללחץ האויר במיכל (בשניות)

כפי שניתן לראות בטבלא, אין זמן רב להגיב ולבצע עליה בסודרת ומבוקרת. כאשר מקפידים על כלל השלישים (צריכה של כשליש מהאויר לכל קטע צלילה – העמקה – חזרה – חירום) בשליש השני, תגיעו לכ 20 מ’ עומק כשבמיכל נותרים כ 140 באר לערך, הגז במיכל יסתיים לפני שתצליחו להגיע אל פני המים (בקצב עליה של 10 מ’ בדקה) וחשוב לזכור שלא נלקח בחשבון הזמן של עצירת הבטיחות בעומק של 5 מ’ למשך 3 דקות אשר מוסיף 180 שניות לחישוב הזמן הנדרש.

אז מה גורם לזרימה חופשית – Free Flow

ווסתי אויר רבים מכוונים באופן כזה שיאפשר לצולל לנשום באופן היעיל ביותר – לעומת מצב שבו הצולל צריך להתאמץ ולשאוב את האויר כאילו הוא מנסה לנשום דרך צינור האויר. המשמעות היא שהווסת אמור להיות מאוזן באופן מאוד עדין – ווסתים פועלים תוך השוואת לחצים בתוך הווסת. בתוך הדרגה השניה  נמצאת דיאפרגמה, כאשר הצולל שואף אויר, הלחץ בצד הפנימי של הדיאפרגמה קטן, משמעות הדבר שהלחץ בצד החיצוני של הדיאפרגמה (לחץ הסביבה – לחץ המים) בשלב זה גדול יותר כך שהמים דוחפים את הדיאפרגמה פנימה, הדיאפרגמה אז לוחצת על זרוע אשר פותחת שסתום אשר מאפשר את זרימת האויר החוצה (אל פיו של הצולל).

כאשר הצולל עוצר את הנשימה, השסתום נשאר פתוח וומשיך למלא את הווסת באויר עד אשר לחץ האויר לוחץ את הדיאפרגמה חזרה כנגד לחץ המים ולמעשה משתווה אליו. כאשר הלחץ בשני צידי הדיאפרגמה שווה, אז נסגר השסתום וזרימת האויר מפסיקה.

הדגמה לפעולת הווסת:

הדגמת הפעולה של ווסת צלילה מאוזן
הדגמת הפעולה של ווסת צלילה מאוזן

כאשר יש ירידה פתאומית בלחץ האויר בתוך השסתום או עליה פתאומית של לחץ הסביבה, השסתום עשוי בפתאומיות להפתח (מעבר לנדרש על מנת לספק אויר בצורה מאוזנת לצולל) ויאפשר לאויר לצאת בלחץ מצידה האחורי של הדיאפרגמה, דבר שיגרום לדיאפרגמה להפתח עוד יותר, לאפשר זרימה מוגברת של אויר וחוזר חלילה. הדרך הפשוטה לעצור את זרימת האויר במקרה זה היא להעלות את הלחץ בצד הפנימי של הדיאפרגמה או על ידי חסימת פתח יציאת האויר בצד של הנשכן או סיבוב הנשכן כלפי מטה בתוך המים.

הבעיה היא שכאשר האויר משתחרר במהירות כזו, בשל התופעה הפיזיקאלית של צניחת הטמפרטורה של הגז כאשר הוא מתפשט במהירות עשוי אף להווצר קרח בתוך הווסת ולתקוע את השסתום (הגז במיכל בלחץ גבוה, עובר לגז בלחץ נמוך במהירות כאשר הוא משתחרר בצורה לא מווסתת), צניחת הטמפרטורה עשויה להגיע לירידה פתאומית של 20° צלזיוס! מכאן תוכלו להבין את המשמעות של טמפרטורת המים אשר משפיעה על התופעה.

אז מה עושים?

  1. השלך את הווסת שלך ועבור לנשום בעזרת מערכת הנשימה הרזרבית של הבאדי שלך.

יתרונות: אתה מיד עובר לנשום ממערכת תקינה ויכול להתחיל את העליה בצורה רגועה ונכונה.

חסרונות: הווסת שלך ימשיך לשחרר אויר במהירות, הדבר יצור בועות רבות, לעיתים ראות מוגבלת והסחת דעת. כאשר שניכם צורכים אויר מאותו מיכל, צריך לקחת בחשבון את הזמן הנדרש לסיים את הצלילה בצורה בטוחה!

  1. עבור מייד לווסת הרזרבי שלך (האוקטופוס).

היתרונות: נשימה קלה יותר ומאוזנת, אין צריכה מוגברת ממיכל האויר של הבאדי.

חסרונות: בריחת הגז דרך הווסת הראשי ממשיכה, אתה צורך אויר נוסף דרך הווסת הרזרבי וכמו באופציה הראשונה – הסחת דעת וכו’

  1. עבור למקור חירום (מיכל פוני או ביילאאוט – Bailout/Pony) – אם קיימים!

יתרונות: הנשימה קלה ומאוזנת, לא גדלה צריכת האויר במערכת שלך (שכרגע לא תקינה) או למערכת של הבאדי

חסרונות: האויר ממשיך לזרום מהווסת בחופשיות ולהתבזבז.

במקביל לאפשרויות שהוזכרו, עדיין תוכל לסגור את ברז המיכל ולעצור את זרימת האויר החופשית. זה עשוי לפתור את הבעיה אך עדיין יוצר שתי בעיות: סגרת את היכולת לצרוך אויר מהמיכל שכרגע הוא סגור, סגירת המיכל עשויה לקחת כ 10 – 20 שניות. כפי שראיתם בטבלא שלמעלה, זהו זמן לא מבוטל ביחס לפרק הזמן שבו יתרוקן המיכל! מהירות התגובה שלכם היא קריטית בשלב זה.

  1. המשך לנשום מהווסת שלך (שעדיין משחרר אויר בצורה חופשית).

יתרונות: לא כל האויר יבוזבז – עדיין תוכל לנשום אויר מהמיכל שלך. לא תיווצר צריכה מוגברת על המערכת של הבאדי שלך, לא יתבזבז זמן על מעבר למערכת הרזרבית שלך או של הבאדי שלך.

חסרונות: חוסר נוחות, האויר מהמיכל מתרוקן במהירות וכמו באופציה 1 – ראות מוגבלת וכו’.

  1. ‘נענוע’ ברז המיכל – סגירה ופתיחה מהירה של הברז.

לפני שאפרט את היתרונות והחסרונות של שיטה זו, אציין שדרך הפעולה שאני בטוח שתהיה חדשה לרב הקוראים, כאשר היא נלמדת ונשלטת בצורה טובה, מאפשרת לשלוט בפתיחה והסגירה של ברז המיכל תוך כדי הצלילה. היכולת לביצוע הטכניקה הזו, נסמכת על הרכבת המיכל בצורה נכונה כך שתוכלו להגיע אל ברז המיכל (צוללים רבים ממקמים את המיכל נמוך מידי על הגב). טכניקה זו היא גם בסיס לצולל המסוגל לסייע לעצמו במצבי חירום.

יתרונות: ניצול יותר טוב של הגז שנמצא במיכל (מניעת אובדן גז רב), על ידי שליטה במהירות הזרימה של הגז, שליטה בירידת הטמפרטורה כתוצאה מהתפשטות הגז, אין בועות שפוגעות בראות.

חסרונות: נדרשת מיומנות ושליטה, אם לא מבוצעת נכון, טכניקה זו יכולה לגרום לדברים אף להחמיר מאחר והצולל למעשה סוגר את אספקת האויר שלו!

לסיכום:

כפי שניתן לראות, יש מספר דרכים לטפל במצב שבו האויר זורם בצורה חופשית מהווסת. הדרך הנכונה לטיפול קשורה למשתנים רבים בהם – מיקומכם ומיקום הבאדי, המיומנות שלכם ועוד. בשיקלול היתרונות והחסרונות – נראה כי דרך מס’ 4 – להמשיך ולנשום מהווסת שלכם, היא הדרך הטובה ביותר.

וכמו שנכון לגבי כל טכניקה ומיומנות, חשוב לתרגל מצבים אלו על בסיס קבוע.

המאמר מתורגם (באישורו ובאדיבותו) מכתבה שפרסם Graham Savill

אין לראות בכתבה ובנאמר בה המלצה לתרגולת או לביצוע פעולה כלשהי. יש תמיד לפעול על פי הכללים וחוקי המדינה!

מקור
לקריאת הכתבה המקורית לחצו כאן
תגיות

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Search Engine Submission - AddMe
Close