מסיכת הצלילה החדשה שלכם 

קניתם מסיכה? מזל טוב. אם היה לכם מזל, המוכר הסביר לכם על הטיפול הראשוני על מנת שלא יהיו אדים: לוקחים חוט בצבע אדום, קושרים מסביב לרצועה, ממלאים את העדשות במלח ושמים מתחת לכרית כל הלילה. בבוקר, מדליקים צרור מרווה ומעבירים את המסיכה בעשן שבע פעמים, כשהפעם השביעית צריכה להיות ברגע זריחת השמש ביום הארוך בשנה – רצוי בסטונהג', עדיף בגלגל רפאים. או משהו כזה. יכול להיות שהופניתם לשוק הקרוב לטובת תפוח אדמה, לימון, ארטישוק ירושלמי או אספרגוס, או אולי רוטב איולי.

כן, כך נשמעות באוזניי ההמלצות הרווחות לטיפול ראשוני. ובסופו של דבר, אני נתקל שוב ושוב בצוללים שרכשו מסיכה מעולה ממיטב כספם, ולמרות זאת הם סובלים מאדים בלתי נסבלים במהלך כל הצלילה – פעמים רבות כשהם מיואשים אחרי "מיליון פעם" שהם עשו לה את הטיפול שהומלץ עליו. אפילו ראיתי דיעה מתגבשת ש"למסכות של חברת ____ יש בעיה שפשוט אי אפשר להוריד את השכבה". שכבת הסיליקון/שמן/קריפטונייט על עדשת המסכה החדשה. אז כן, כשהמסיכה חדשה – לא מספיק לירוק או לשים ספריי כדי למנוע הווצרות אדים על העדשות. על מנת להתחיל ליהנות מהמסיכה, עלינו קודם להסיר את השכבה הזו לפני שנירק או נרסס פנימה. איך עושים את זה? חיכוך וחום. הכי קל זה לשרוף עם מצית, אבל על ידי שפשוף עם סבון ומים חמים אפשר להגיע ל-100% הצלחה ללא חשש. זה הכל. מכאן והלאה – נדבר קצת על העניין, וכדאי, כי למרות שהמסיכה היא מהפשוטים שבפריטי הציוד שלנו, רוב הדברים שאנו "יודעים" עליה ועל השימוש בה, פשוט אינם נכונים. למשל – התאמה ומדידת מסיכה. הרוב המוחלט של הצוללים, מדריכים ומוכרים עושים את זה פשוט לא נכון… אבל זה לפעם אחרת.

למה לא לירוק, וזהו?

כי זה לא יעבוד. כל מסיכה חדשה מגיעה כשהעדשות מצופות במין שכבה שומנית שתפריע לנו להלחם באדים. על מנת להוריד אותה, נהוג לשטוף עם סבון/מים חמים/לשפשף עם משחת שיניים/לתת לחומר ששמנו לשבת כל הלילה/לשרוף ואפילו לפנק עם הצד החתוך של תפוח אדמה. למרות שמניסיוני, היצירתיים שראיתי כנראה לא חסו על אף ירק בשוק, השיטות האלו לא עובדות. למעט תפוח אדמה, ו"שים  #@**!+&&^ (אפשר להשלים לבד…) כל הלילה".

עמילן!

לרוב, מספרים לנו שהעמילן שברוק שלנו הוא זה שמונע “אדים”. איני יודע כיצד מצפים ממנו לעשות זאת, אבל בואו נשים סוף לשטות הזו – ברוק אין עמילן. יש דווקא ריכוז גבוה של אנזים בשם עמילאז, שתפקידו לפרק סוכרים כמו עמילן.

למה בכלל יש אדים?

אני מרגיש את ליבי נסחט ונחרב כשאני משתמש במילה "אדים". המונח הנכון הוא יותר לכיוון "התעבות". מה זה אומר? בתוך המסיכה חם ולח. לח, כלומר יש הרבה אדים. אדים זה בסדר, זה נראה כמו אוויר. הבעיה היא שהעדשה בדרך כלל תהיה קרה, והאדים האלו שצמודים לעדשה מתקררים והופכים לטיפות מים קטנטנות, ממש כמו טל. יעני "עיבוי". והטיפות האלו מטשטשות הכל.

זכוכית העדשה נראית לנו חלקה מאין כמוה, אך אם נסתכל מקרוב (מיקרוסקופ, לצורך העניין) נגלה שפני הזכוכית רצופה בגומות ונקבוביות זעירות. זה מאפשר לטיפות המים האלו להצמד אל העדשה. לעומת זאת, אם הזכוכית הייתה באמת "חלקה", טיפות אלו היו מחליקות הלאה והעדשה היתה נותרת צלולה.

זה כמו בציוד צלילה חדש מהניילון – חליפה או מאזן. מייד אחרי צאתנו מהמים עם החליפה החדשה, טיפות המים לא "נתפסות" עליה, והצולל פחות או יותר מכוסה טיפות מים קטנטנות, והציוד מתייבש במהירות. ציוד ישן יותר, נוטה לספוג מים. זה דומה לטיפות מים על רכב שעבר פוליש, לעומת כזה שזקוק לפוליש.

כשאנו מורחים חומר על פני העדשה, אנו מחליקים אותה. כמו כשעושים שפכטל על קיר מלא חורים. חומר המילוי שלנו יכול להיות רוק (הכי פשוט, יעיל וזמין – עזבו אתכם מ"פטנטים), שמפו תינוקות (ולא שום סבון אחר, למען עיניכם),  תמיסה או ספריי עם הלוגו של חברת הצלילה הכי טובה בתבל. השפכטל שלנו למעשה שקוף, ומסוגל לשרוד לפחות עד סוף הצלילה. הוא ממלא את הפגמים בזכוכית ומונע הווצרות אדים.

נו, ו…?

המסיכות, כמו רוב הציוד שלנו, “מיוצרות" בדרך כלל במפעל הרכבה, לרוב מפעל שמייצר את חלקי הסיליקון ו/או הפלסטיק של המסיכה. זכוכית, לעומת זאת, מיוצרת ומחוסמת במפעלי זכוכית. פלטות זכוכית מייצור ראשוני מאוחסנות ומובלות לרוב כמו חבילות נייר מדפסות – פלטה על פלטה על פלטה. אז בד"כ מורחים קצת חומר סיכה בין הפלטות כדי לשמור טוב יותר על הזכוכית. אנו מקבלים למעשה עדשות מסוככות, כשזה לא קשור לפונקציונאליות של המוצר. במילים אחרות – זה כמו הבוץ שקיבלנו עם הקולורבי.

מעניין לראות שלפעמים צולל רוכש מסיכה חדשה, ולא סובל כלל מאדים למרות שזו לא עברה תהליך מיוחד. אך עם הזמן, בעיקר אחרי אחסון ארוך, המסיכה מתחילה לעשות צרות. זה כי גם החומר עצמו יכול לשמש כחומר נגד אדים – אלא אם החומר צבר לכלוך זעיר כגון אבק, או אם החומר מתחיל להתגבש וכו'. ברוב המוחלט של המקרים – הוא מבאס אותנו כבר בהתחלה. אז אנחנו מעוניינים להוריד אותה מייד עם הרכישה, וכן מומלץ לשטוף אותה עם מים חמים וסבון אחת לתקופה מסויימת, בעיקר אחרי אחסון ארוך.

"שים קומפרסים קרים כל הלילה"

מהו הטיפול הנדרש? חום וחיכוך. לזמן, אין ממש פונקציה. משחת שיניים יעילה, כי משחת שיניים מצויינת בליטוש והברקת משטחי זכוכית. כשאנו משפשפים שתי שליכטות משחת שיניים על העדשות אנו מלטשים אותן. כשאנו משאירים אותה ללילה, אנו נותנים לה להקרש ואז קשה להוריד אותה. מרגע שסיימנו לשפשף – המשחה סיימה את תפקידה ואפשר לשטוף אותה (כן, נו, לא התכוונתי). אני אישית לא ממליץ על משחת שיניים כי לפעמים אנו משאירים קצת בפנים ואדי מנטול על העיניים זה לא נעים במיוחד.

אפשר גם לשרוף. ראיתי נסיונות לשרוף עדשות עם ברנר, וזה עבד לא רע, אבל לא כולן שרדו (זהירות!). עם מצית, זה עובד מעולה, וטרם ראיתי מסיכה שניזוקה. אין באמת סיבה שזה יקרה. איך עושים? לוקחים מצת רגיל, מקרבים לעדשה ומדליקים. התחילו ממרכז העדשה. בתחילה נראה מין כתם מטושטש שמתפשט מהלהבה הלאה. זהו האויר החם שמתפשט. השאירו את המצת במקום עוד רגע-שניים, ותראו עיגול שקוף יותר, עם גבול מאוד חד וברור שנוצר סביב הלהבה, ומתפשט עד כחצי ס"מ ממנה. בינגו. תתחילו לנוע עם המצת כך שה"שקוף" ינוע איתה, ועברו כך על כל העדשה. אם יש לכם בעיה של פיח – הרחיקו מעט את המצת מהעדשה. אם הלהבה נכבתה ומסרבת להדלק, עצרו, נערו את המסיכה באויר ותחזרו לשרוף. כנראה נגמר שם החמצן. שטפו את הפיח עם קצת מים וסבון, והנה – מוכן לשימוש. הזהרו מכוייות.

אבל היעיל והבטוח מכולם, הוא מים חמים וסבון. רצוי סבון חזק כמו סבון ידיים או סבון כלים, ולא משהו עדין כמו שמפו. משפשפים את העדשה עם שתי טיפות סבון, חזק-חזק למשך שתיים-שלוש דקות. פתחו את המים החמים בברז – לכו על המים החמים ביותר בהם אתם יכולים לגעת. שוב – הזהרו מכוויות. אני אוהב לחמם איתם קצת את הצד החיצוני של העדשה, לפני שאני ממלא מעט מים חמים בתוך המסיכה, ומשפשף. אפשר להמשיך ולהוסף מים חמים תו"כ שפשוף. תמשיכו עד שהעדשה מתחילה לחרוק. ודאו שכל פני העדשה חורקים, שטפו את שאריות הסבון, וסיימתם.

מכאן אפשר כבר לירוק למסיכה וזה יעבוד, אבל קחו בחשבון שאולי תדרשו למקצה תיקונים לנקודות שפשפשתם, ואת זה תגלו כבר בצלילה.

מידת ההנאה שלנו בצלילה תלויה במידה רבה במסיכה. אם נקפיד להשקיע חמש דקות למסיכה החדשה שלנו, נוכל להתמקד בחוויית הצלילה עצמה, וליהנות מהמסיכה שלנו שהיא, לדעת רבים, פריט הציוד המשתלם ביותר שלנו. זכרו כמובן לשטוף אותה קלות במים מתוקים בסיום הצלילה, ולתת לה להתייבש טוב טוב במקום קריר ומוצל, לפני שנכנים אותה לאחסון בקופסת פלסטיק שתגן עליה.

ולא, באמת שלא צריך לירוק גם לצד החיצוני של העדשה…

אזהרה: אין לראות בכתבה המלצה לשימוש באמצעי כלשהו לניקוי מסיכת הצלילה. בשימוש באש, יש לנהוג משנה זהירות על מנת שלא לפגוע במסיכה ובמיוחד בחלקי הגומי והפלסטיק שבה. אין להשתמש בחימום במידה והעדשות עשויות פלסטיק.

הסרטון הבא מסביר איך לחמם את העדשות (ב 2:50 דק' מדליקים את האש…)