בטיחות בצלילהחדשות

תאונת צלילה – שני צוללים ניסו לקבוע שיא אישי עד ששכרון חנקן שינה את התוכניות

שני צוללים ספורטיביים עם מטרה אחת וללא כל גבולות

שכרון חנקן – מסוכנת ועשויה לגרום למוות!

רקע

שני צוללים ספורטיביים – גרג ונתן (Greg and Nathan) יצאו לדרך ב 27 לאוג’ 2017 כשרק מטרה אחת לפניהם – לשבור את השיא האישי שלהם בצלילת עומק. הם תכננו להגיע לעומק של 230′ (כ 70 מ’). האתר בו בחרו לצלול הוא מאגר מים אשר נוצר כתוצאה מסכר שהוקם במקום. בעומק שאליו תכננו לצלול לא היה מה לראות והמים היו קרים אך זה לא היווה מבחינתם כל בעיה, הם היו נחושים – הם רצו לראות 230′ על מחשב הצלילה שלהם.

כשהגיע לעומק של 200′ (כ – 65 מ’) היה גרג שמח מאוד. הוא לא היה בטוח איפה נמצא הבאדי שלו, אבל הוא היה משוכנע שהוא ממש מאחוריו. גרג המשיך להעמיק כשכל מה שהוא חשב עליו הוא איך הוא מספר לחבריו כי שבר את השיא.

הצולל

גרג היה בן 18. הוא הוסמך כשנה לפני כן והיה פעיל מאוד – במהלך אותה שנה הוא צבר 75 צלילות בלוג בוק שלו, והשלים הסמכת צולל הצלה. הוא לא הוסמך לצלילה טכנית והיה במצב בריאותי תקין.

הצלילה

שני הצוללים הגיעו כאמור לאגם כשרק מטרה אחת לנגד עינהם – לשבור את שיא העומק האישי שלהם. התנאים באגם היו סבירים פחות או יותר – הטמפ’ בחוץ היתה ממוצעת, המים רגועים, רוח קלה נשבה וגשם שירד בימים הקודמים גרם לראות נמוכה אך גם עובדה זו לא עצרה מהם להמשיך בתוכניתם. ממילא בעומק שאליו תכננו להגיע היה אמור להיות חשוך וקר, הם לא תכננו לראות כלום והם הכינו פנסים שיאפשרו להם לראות אחד את השני ולכן מגבלת הראות לא הטרידה אותם. העומק המקסימאלי של המאגר הוא כ 300′ (כ 100מ’) הם האמינו כי במקום בו הם תכננו לצלול, הם יפגשו את הקרקעית בעומק 230′ – העומק המקסימאלי אליו תכננו לצלול.

למרות שאף אחד מהם לא הוסמך כצולל טכני, חבר דאג לצייד אותם בשני מיכלי אויר כל אחד. הם תכננו לצלול על פי ‘הוראות’ מחשבי הצלילה שלהם ונערכו לעשות מספר עצירות בטיחות בשלב העליה. שני הצוללים השלימו צלילה ל 200′ סמוך לאותו יום והיעד לצלול לעומק של 230′ היה מבחינתם היעד הבא שעליהם לכבוש. את הצלילה הם החליטו לבצע תוך שימוש באויר במיכלים (ללא שימוש בתערובות או נייטרוקס).

גרג ונתן נכנסו למים, טילפו כ 17מ’ עד לנקודה בא השליכו חבל שאורכו 250′ ובקצהו משקולת עופרת. הם האמינו כי המשקולת תגיע לקרקעית וכי יוכלו לצלול לאורך החבל. הם לא תכננו לצלול תוך אחיזה בחבל אלא להעמיק בצורה חופשית כאשר החבל משמש להם רק כקו מנחה לצלילה.

כאשר השניים החלו את הצלילה, הם הבינו מהר מאוד שעכירות המים תגביל מאוד את היכולת שלהם לראות אחד את השני, וזאת למרות פנסי הצלילה. אף אחד מהם לא חשב בשום שלב שכדאי להיעזר בחבל שהורידו לפני שהתחילו לצלול.

התאונה

כשהגיעו השניים לעומק של 160′ (כ – 55מ’) החלו השניים להרגיש את השפעת שיכרון החנקן. הם התחילו להרגיש כי אינם מתמצאים בסביבה וחשו בלבול (דיסאוריינטציה). במים העכורים הם איבדו קשר אחד מהשני ואיבדו קשר עם חבל הסימון.

בשלב זה נתן הבין כי הוא אינו צלול דיו. הוא הבין כי אינו רואה את הבאדי שלו, גרג, איננו רואה את פנס הסימון ולא יכול להמשיך בצלילה. נתן החליט לפעול על פי הנחיות הבטיחות שלמד בקורס הצלילה ולסיים את הצלילה. הוא החל בעליה בתקווה למצוא את הבאדי שלו (לא ברור מהכתבה במקור האם הוא ביצע נוהל איבוד בן זוג). במהלך העליה ביצע נתן עצירות בטיחות במשך כ – 20 דקות לפני שעלה אל פני המים.

נתן המתין מספר דקות לאחר שהגיע אל פני המים. הוא סבר כי גרג הצליח להגיע לעומק המתוכנן וכי מאחר ולא היה כל תכנון להשאר בעומק זה, הוא בודאי עושה את דרכו בחזרה. נתן העריך כי מאחר וגרג ככל הנראה הצליח לצלול לעומק 230′, עצירות הבטיחות שלו יקחו יותר זמן ולכן המתין פרק זמן נוסף. לבסוף, כשראה שגרג אינו מופיע על פני המים, הזעיק עזרה.

לצוות החילוץ המקומי לקח יותר משעה להגיע למקום ולהתארגן לצלילה. העומק והראות המוגבלת הפכו את צלילת החילוץ לקשה ומסוכנת ביותר. לצוות צוללי החילוץ לקח יותר מחמישה ימים לאתר את גופתו של גרג!

סיבת המוות נקבע כטביעה כתוצאה משכרון מעמקים (שכרון חנקן).

הערות (במקור: ניתוח הארוע)

פעמיים במהלך חיי (כך כותב מי שפרסם את הארוע במקור) נשמתי אויר כשאני ב 165′ – שתיהן בתוך תא לחץ! בפעם הראשונה זה היה במהלך אימון – על מנת להתנסות בטיפול בתא לחץ – צפיפות האויר גרמה לקול של כולנו להשמע כמו דונלד דאק. מייד כאשר מישהו דיבר האחרים פרצו בצחוק, חלק מהאנשים תחת השפעת הרעלת החנקן הגיבו בצחוק פרוע ואף צחוק בלתי נשלט, הסטרי.

הפעם השניה שבה נכנסתי לתא לחץ היתה תוך כדי ביצוע החיאה בצולל שנפגע במהלך צלילה. כל מה שאני זוכר זה אותי מרוכז בידיים שלי שמבצעות עיסוי, את בית החזה של הצולל עולה ויורד ואת הזיעה מטפטפת מהאף על כפות הידים שלי. בפעם הזו, זה לא היה מצחיק!

הרעלת חנקן איננה מצחיקה. היא עשויה לגרום למוות. עפ”י ספר ההדרכה של NOAA (רשות הימים והחלל האמריקאית) – הרעלת חנקן לא תמיד גורמת לשכרון מעמקים או להרעלה אך היא עשויה להיות לא נעימה ומפחידה בעיקר במצב של ראות מוגבלת ומים קרים. שני הצוללים גרג ונתן סבלו מתופעות אלו. ספר ההדרכה של NOAA ממשיך ומתאר את התופעות העשויות לקרות לצולל הלוקה בהרעלת חנקן – פגיעה ביכולות השכליות, פגיעה בזכרון לטווח קצר, הערכת זמן, התמצאות במרחב, כושר שיפוט, ופוגעת ביכולת לבצע פעולות הדורשות חשיבה.

השימוש באויר כגז לנשימה לצלילה אפקטיבי עד לעומק של כ – 150′ (כ – 50מ’) וב NOAA מגבילים את השימוש באויר לצלילה עד לעומק מירבי של 170′ (כ – 65מ’). הדרך לצאת ממצב של הרעלת חנקן (בצלילה עם אויר) היא לעלות לעומק רדוד יותר. הפחתת לחץ הסביבה על הגוף תעלים את התופעות כמעט באופן מיידי, לא צפויות תופעות המשכיות (‘האנגאובר’) אך יתכן כי לא תזכרו את פרק הזמן בו הייתם תחת השפעת הרעלת החנקן.

הדרך היחידה להמנע מהרעלת חנקן במיוחד בצלילות עומק היא להשתמש בתערובת גזים עם אחוז מופחת של חנקן. בד”כ מדובר על תערובת של שלשה גזים (טרימיקס) – חמצן, חנקן והליום. הליום ממזער את הסיכוי להרעלה. צלילה עם טרימיקס דורשת הכשרה מיוחדת והערכות מיוחדת לצלילה יחד עם ציוד מתאים.

הבעיה המרכזית בצלילה זו היתה ההתמקדות הלא הגיונית בנסיון להשיג שיא אישי של עומק צלילה. גרג ונתן היו כל כך מכווני מטרה לשבור את השיא עד שלא עצרו לחשוב על ההשלכות והסיכונים בצלילה. צלילה לעומקים של 200′, 300′ ואף 400′ אפשרית אך נדרש להתרכז בבטיחות ובתכנון הצלילה ולא במספר המטרים. החלטה לשבור שיא אישי של עומק צלילה מבלי להבין את השלכות הלחץ וההשפעות הפיזיולוגיות של העומק היא מתכון בטוח לאסון!  המים הם סביבה עויינת כאשר לא מתייחסים אליהם מספיק ברצינות. במקרה הזה שני הצוללים היו חייבים להתיעץ עם מדריך מקצועי כדי להבין אלו הכשרות נדרשות ואיזה ציוד צלילה נחוץ על מנת לבצע את הצלילה לעומק כזה.

הערות לחיים (כך במקור)

  1. אל תתן/ני למטרה לעוור את עינך: אם תנאי הצלילה לא טובים או לא מתאימים לרמת הצלילה שלך, אל תצלול/י! אין שום דבר מתחת למים ששווה את חייך!
  2. עבור/י התמחויות רלוונטיות לצלילה שאת/ה רוצה לעשות – צוללים ספורטיביים מוגבלים לעומק של 30מ’ לא סתם! צלילה מעבר לעומק זה מחייבת הכנה.
  3. היו מודעים להרגשה בזמן שכרון חנקן – תחושה כללית של חולשה, או אופוריה עשויה להופיע גם בעומקים של 25 מ’ ופחות. אתם מתחילים להרגיש לא טוב? עלו מעט כלפי מעלה ובחנו את התחושה שלכם. במידה וההרגשה לא השתפרה – בטלו את הצלילה.

הערות:

אין לראות בכתבה המלצה לצלול מעבר ליכולותיכם או לבצע עבירות כלשהן על חוקי הצלילה/ המדינה המחייבים

המאמר תורגם מאנגלית באישור המפרסמים. במידה ומצאתם טעות בכתבה – נשמח להערותיכם – ניתן להגיב לכתבה כאן למטה או לשלוח הערות במייל: info@diver.co.il

מקור הכתבה בקישור הזה:

https://www.scubadiving.com/two-divers-attempt-to-set-personal-depth-record-when-nitrogen-narcosis-strikes?src=SOC&dom=fb

על הכותב:

Eric Douglas co-authored the book Scuba Diving Safety, and has written a series of adventure novels, children’s books, and short stories — all with an ocean and scuba diving theme. Check out his website and follow him on Facebook.

 

תגיות

כתבות נוספות

1 thought on “תאונת צלילה – שני צוללים ניסו לקבוע שיא אישי עד ששכרון חנקן שינה את התוכניות”

  1. מספר הערות לכתבה (תודה לאבנר אפרתי!)
    2 הערות קטנות:
    א- אין דבר כזה “הרעלת חנקן”.
    המונח המקורי זה “nitrogen narcosis”, שכרון חנקן בתרגום חופשי.
    החנקן הוא נרקוטי, לא רעיל.
    גם החמצן נרקוטי, בגלל זה המונח שכרון מעמקים הוא הרבה יותר מדויק, למרות שבאנגלית עדיין אומרים שכרון חנקן…
    ב – ברגע שחורגים מגבולות ה-NDL, צריך לבצע עצירות דקומפרסיה, לא חנייות בטיחות
    הסכנות הגדולות של שכרון מעמקים הן:
    לא לעלות בזמן (חנק, נגמר האויר).
    להעמיק (חנק, הרעלת חמצן).
    דקומפריסה (עלייה מהירה כי אין אוויר או דילוג על החנייות דקומפרסיה שצריך לבצע, שוב… כי אין אויר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Search Engine Submission - AddMe
Close