תחקיר ארוע בטיחות בצלילה איבוד בן זוג

ענבר רז

תחקיר ארוע צלילה,
תאריך: 9/9/16

מיקום: מועדון צלילה קיסריה

קבוצה גדולה של צוללים, שרובם צוללים קבועים וחלקם מזדמנים, יורדת לצלילה רדודה. אני עם ציוד צילום.
ציוותי באדי מתבצעים על פני המים, לאחר טילוף ארוך (עבורי), לפני צלילה. אני מקבל באדי שאני לא מכיר.
סורק אותו ויזואלית ומסמן דברים שיעזרו לי לזהות אותו מתחת למים. צוללים.

ראות התחלתית של 8-10 מטרים הולכת ומידרדרת במהלך הצלילה, עד כדי 4-6. הקבוצה שומרת על לכידות יחסית טובה, ואני דוגם את הבאדי שלי כל כמה שניות. לפעמים אנחנו קרובים יותר, לפעמים פחות.

מדי פעם מישהו מראה לי משהו ואני עוצר לצלם אותו. במהלך כל הצלילה לא ארע אירוע מיוחד, עד לשליש האחרון של הצלילה.

מראים לי סרטן יפה מתחת לסלע, ואני יורד לצלם אותו. כמו קודם, אני לא מסמן לבאדי שאני עוצר.
אני רגיל לצלילות צילום עם באדי קבוע, שגם הוא מצלם, ועם אותה צריכת אויר. אנחנו תמיד יודעים איפה אנחנו ביחס זה לזה.

אני מסיים את הצילום, מרים את הראש, ולא רואה את הקבוצה. מתחיל בנוהל איבוד באדי. פתאום אני רואה זוג שאני זוכר שירדו איתנו למים, אבל אני לא רואה את שאר הקבוצה ואני כמעט משוכנע שאו שהם פרשו וממשיכים לבד (מה שבדיעבד מסתבר כנכון) או שהם בכיוון הלא נכון, אז אני לא מצטרף אליהם וממשיך בנוהל.

בחלוף הזמן המוקצב, אני עולה לפני המים. הואיל וקיסריה זה אתר שאני מכיר בצורה סבירה, ההערכה שלי לגבי המיקום היתה נכונה – אני 10 מטר מערבית לקצה המזח, בסביבת שבר הספינה – נקודה מס׳ 10. מכיוון שלא צוללים לבד, אני מטלף חזרה למועדון.

מפת אתרי צלילה קיסריה
מפת אתרי צלילה קיסריה

עם ההגעה למועדון אני זורק את הציוד ורץ לעמוד על המזח. ומבצע תחקור
אני מעריך שהקבוצה הבינה שאיבדה אותי ואולי יעלו לפני השטח כדי לחפש אותי (או לפחות יעשה זאת הבאדי). 10 דקות חולפות ואף אחד לא עולה – אך יכול להיות שכבר עשו זאת במהלך הטילוף שלי חזרה. אני חוזר למועדון ומחכה שיחזרו. במועדון, אני פוגש את הזוג שראיתי בנקודת התקלה ומגלה שכמו שהערכתי, הם צללו לבד ובנפרד מהקבוצה. אני מתחיל לשטוף ציוד
ומחכה לקבוצה שתחזור.

כשהקבוצה חוזרת, אני לומד שהבאדי שלי המשיך עוד כמה דקות לפני ששם לב שאני לא נמצא. או שחשב שראה אותי או שחשב שהמשכתי קדימה – אני לא זוכר מה הוא אמר. כשהבין, שחה קדימה למוביל הקבוצה, שגם ניווט, ושאל אותו איפה אני.
מוביל הקבוצה היה משוכנע שהבאדי שלי הוא מישהו אחר (שאני כן מכיר וסביר היה להניח שנצלול יחד)
וסימן לו ״שם, מאחורה״ מבלי שהבין שזה בעצם הבאדי שלי ששואל, וכך המשיכו לצלול עד שחזרו למועדון.
בסיום הצלילה לא יצאו מהמים עד שוידאו שאני אכן במועדון.

ממשיכים בתחקיר אירוע צלילה

נקודות בעיתיות

  • באדי לא מוכר

  • ראש הקבוצה לא זוכר בע״פ מי הבאדי של מי. הוא רק מנווט.

  • הבאדי שלי לא עודכן בכל פעם שעצרתי לצלם.

תקלות

  • באדים לא שומרים על מרחק קבוע זה מזה, וחשוב מזה – במרחק ראייה זה מזה.

  • הבאדי שלי לא שם לב שאיבד אותי במשך כמה דקות.

  • הבאדי שלי לא ביצע נוהל איבוד באדי אלא פנה לשאול מישהו איפה אני.

מסקנות תחקיר ארוע צלילה

  • אם הייתי מסמן לבאדי שאינו מצלם, בכל פעם שאני עוצר לצילום – האירוע שהתחיל את התקלה לא היה קורה.

  • אם הבאדי שלי היה מבין מהר יותר שאיבד אותי, אולי היה מוצא אותי או לפחות היינו יותר קרובים.

  • אם הבאדי שלי היה מבצע נוהל איבוד באדי, היינו נפגשים על פני המים ויכולים לרדת חזרה ולהמשיך את הצלילה.

מוביל הקבוצה אינו בעל תפקיד, שלא כמו דייב-מאסטר של המועדון בצלילה מודרכת. הוא רק מנווט ואינו אחראי לאף אחד שאינו הבאדי שלו. אין לצפות ממנו לזכור מי צולל עם מי, או היכן במרחב נמצא כל אחד מהצוללים שאינו הבאדי שלו.

כתבות נוספות

3 Comments

  1. ובהקשר זה אחלוק איתכם חוויה שהייתי שותף לה בקיסריה: הצלילה תוכננה לשעות הבוקר ובשעה 0900 לערך לאחר תדריך, נכנסנו למים. מלבדי היו עוד צולל וצוללת בקבוצה ומדריך. מיד עם תחילת ההעמקה נותרנו רק שניים בקבוצה -הצוללת נעלמה ! הדבר כמובן הלחיץ את המוביל שהחל מיד בחיפושים אחריה ולנו הורה בתנועות ידיים להמשיך בצלילה וזאת עשינו. בהיותי משוכנע שבן זוגי לצלילה מדריך צלילה מוסמך (שאחרת לא היה המוביל מתיר לנו להמשיך בצלילה) עקבתי אחריו ולהפתעתי מדי כ5 דקות, ביקש ממני לדעת את כמות האויר שנשארה לי במיכל. התדירות של הבקשה הייתה מוזרה משהו אבל כמובן שמילאתי את רצונו. לאחר זמן מה הבחנתי שאנו למעשה חולפים פעם אחר פעם על פני אותם מקומות במין לופ מוזר שלא הבנתי את תכליתו. כשחזרנו למועדון שאלתי את בן זוגי לצלילה מדוע רצה לדעת את כמות האויר בתדירות כל כך גבוהה. “פשוט המחוג אצלי נתקע, וחוץ מזה אין לי שום חוש התמצאות ולכן הסתובבנו במעגלים” עכשיו הבנתי שהבחור הוא צולל “רגיל” כמוני ואינו מדריך. אבל בכך לא הסתיימה הפרשה המשעשעת הזו. כשהגענו למועדון פגשנו את ה”צוללת הנעלמת” ושאלנו אותה מה קרה. התשובה הייתה זו: “כנראה שכשנכנסנו למים בטעות הצטרפתי לקבוצה אחרת, ורק אחרי כמה זמן ראיתי שאחת הצוללות היא בחורה ואז הבנתי שאני לא בקבוצה שלי כי אצלנו לא היו בנות חוץ ממני…”

    1. רצף של התרחשויות מוזרות:

      – בררו עם מי אתם צוללים (זה לא בושה לקחת את הזמן לשאול לגבי דרגת הסמכה, תיואום ציפיות וכדומה)
      – אם המד אויר לא תקין = לא צוללים, קרי יוצאים מהמים!
      – תמוה מאוד שמדריך הצלילה המשיך בצלילה כרגיל למרות שהייתה חסרה לו צוללת מההתחלה.

      – יש איזשהו חור בתיאור של המקרה בנוגע לניווט. מה הקשר להתסתובבות במעגלים של הבאדי שלך לחוסר ההתמצאות, הרי היה מדריך שהוביל את הצלילה, לא?

      – נקודת אור בסיפור שהקפדתם לעשות תדריך לפני – זה אחד ממקטיני הסיכונים החשובים בצלילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל פונט
ניגודיות
Search Engine Submission - AddMe