גורמי הסיכון לדיקומפרסיה – תוצאות מחקר של DAN אירופה

מסקנתו המרכזית של הדוח היא שבטיחות הצלילה אינה יכולה להישען עוד רק על מודלים אחידים של עומק, זמן וקצב עלייה, אלא מחייבת הסתכלות אישית ורב־ממדית על הסיכון למחלת דקומפרסיה. המחקר של DAN Europe, שהתבסס על מאגר רחב של 127,957 צלילות ו־628 מקרי DCS, מצביע על כך שהסיכון מושפע משילוב של גורמים פיזיולוגיים, התנהגותיים ותפעוליים: מגדר, BMI, רמת רוויית היתר בסיום הצלילה, מאמץ פיזי, תחושה תרמית, פעילות גופנית לפני הצלילה, הפסקות שטח, צלילות חוזרות, ריבוי גזי נשימה וצלילות טכניות. המשמעות המעשית היא שעמידה בהוראות מחשב הצלילה אמנם חשובה, אך אינה מספיקה תמיד כדי למנוע פגיעה, משום ששני צוללים שביצעו לכאורה אותה צלילה עשויים לשאת רמות סיכון שונות לחלוטין. לכן, הדוח קורא למעבר מתפיסת “מידה אחת מתאימה לכולם” לניהול סיכון אישי ודינמי, שבו מחשבי הצלילה העתידיים ישקללו לא רק את פרופיל הצלילה, אלא גם נתונים אישיים, מאמץ ותנאי סביבה, ויאפשרו המלצות בטיחות מותאמות יותר לכל צולל ולכל צלילה.