הטיפ השבועי – אוקטופוס

האוקטופוס כידוע לכולנו הוא ווסת דרגה שניה המיועד בעיקר לתפקד במקרי חירום. אני לא אכנס לפרוצדורות השונות בין הארגונים השונים, לגבי איך מגישים מי מוסר ומי מקבל, אבל כן אתייחס לסוג הווסת וצורת הטיפול בו.

מערכת הנשימה היא הוצאה יקרה וכדי לצמצם את עלות מערכת הנשימה אנו נוטים בד"כ לרכוש ווסת אוקטופוס בדרגה נחותה יותר מהדרגה שבה אנו מתכננים לנשום בשגרה, הרי האוקטופוס הוא רק גיבוי. אז זהו שלא!

1. במצב חירום אמיתי, אנו לא תמיד נדע עם איזה ווסת נשימה אנו נמצא את עצמנו בסופו של דבר. ווסת האוקטופוס צריך להיות לפחות באותה רמת איכות כמו של הדרגה הראשית ממנה אנו נושמים בד"כ. כיוון שבדיוק בזמן של אירוע אמת שבו החבר לצלילה זקוק לאוויר הוא ייקח את אחד משני הווסתים שהוא יראה (במידה ולא מיהרתם להגיש לו את הווסת קודם לכן) ויתחיל לנשום ממנו ובספיקות גבוהות מאוד (צריכת אוויר עולה), גם לכם סביר יהיה להניח שקצב הנשימה יעלה וזה בדיוק הרגע בו שני הווסתים נדרשים לספק קצבי ספיקות גבוהות וללא כל התנגדות נשימתית..
2. במספר בדיקות שביצעתי מול צוללים רבים התברר שרובם כלל אינם בודקים את האוקטופוס לפני הכניסה למים. יכול להיות מצב שבו הווסת כלל אינו מתפקד אבל אנו בכל אופן לוקחים אותו איתנו ומשוכנעים שיש לנו גיבוי. אז חשוב לבדוק לפני צלילה שהווסת אכן מתפקד (ע"י מספר נשימות עמוקות) לבדוק שאין זרימה קבועה (Free Flow), שהפיה אינה קרועה, שאין אבנים או חול בין הדיאפרגמה למכסה החיצוני (ניתן לראות בין החריצים של הווסת), ולאבטח את הווסת בעזרת אמצעי נתיק כדי שניתן יהיה להגיש את הווסת לחבר בעת הצורך.
3. לגבי אבטחת הווסת למאזן…ראיתי שיטה שאני ממש לא ממליץ עליה והיא קיפול של צינור הלחץ הנמוך והכנסתו בלולאת הD-Ring של רצועת הכתף של המאזן. לא מומלץ לעשות זאת כיוון שכשל בצינור, בנקודת הקיפול, עשויה לגרום לאיבוד טוטאלי של הגז במיכל.
4. ההבדלים שצריכים להיות בין שני ווסתי הדרגות השניות הוא אורך הצינור (בד"כ 100 ס"מ), לפעמים גם צבע הצינור שונה (בד"כ צהוב), וניתן גם להחליף את צבע המכסה של הווסת. חוץ מזה נתוני העבודה של שני הווסתים צריכים להיות זהים.

בשבוע שעבר פרסמנו טיפ העוסק בחשיבות בדיקת כיול מד הלחץ. לקריאת הכתבה לחצו כאן

צלילות מהנות

דוד לוי